זה כמו "כי אמר איוב" הרי לשון עבר,

בלשון הקודש לשון עתיד מורה לעתים על פעולה

אם הטעם פגום אין חשש, ומכל מקום המחמיר

“כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד”. רש”י

הדף היומי בהלכה בכל שיעור מוגש בפני הצופים

קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים להעמקה

  קורס נבכי לשון הקודש – סדרת שיעורים

  שימו לב השיעור הקודם היה השיעור האחרון

אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י

הכח העצום של המילה הכתובה | 'מות וחיים

לא חייב , פוק חזי גם מגדולי ישראל

קשה להסביר את זה בעברית (לכן גם הראב"ע

ו' ההיפוך|חזרה קצרה על השיעור הקודם| ההבדל הגדול

הדרך הנכונה בה צריך ללמוד איך להשיב תשובות

מנין שאי אפשר לקדש תרנגולת? | חשיבות לימוד

אם זה דיבור חד פעמי אז צריך חרטה 

 אבל כיון שאין ידיעתו כידיעתנו והיא מסוג אחר לגמרי, אין פה מקום לסתירה כלל, וכמו שאדם רואה בעד החלון שראובן רצח את שמעון, ואיש לא יטעון שראייתו של הרואה "הכריחה" את מעשה הרצח, כך ידיעת הקב"ה את העתידות היא כעין הראייה שלנו את ההוה, כי הוא יתברך למעלה מן הזמן, ועבר והווה ועתיד שוים לפניו. והוא היודע והוא הרואה שפלוני "יבחר" לו דרך זו, בלי שזה מכריח את האדם לעשות מה שעשה. 

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

לא התברר לי מהשאלה האם האתר ההוא "קפץ"

השורש ר.ש.מ אינו בלשון הקודש ממש, ואינו נמצא

הרד"ק בספר השרשים (שורש שול) הביא פסוקים מהתנ"ך

גם אם מעורבים עם ירקות ללא חומץ, מותרים

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

לשון עבר ועתיד | מה ההבדל בן עתיד